בשר הטבעות, פרודו ההוביט עומד ליד הסירה, והוא צריך לבחור, האם לעלות עליה ולצאת למסע של גיבור לתוך הגיהנום או לחזור אחורה. אז הוא נזכר במשפט שאמר לו גנדלף הזקן ״אף אחד לא בוחר לראות ימים כאלה, אבל את זה לא שאלו אותך. השאלה ששואלים אותך היא מה אתה בוחר לעשות בזמן שנותר.״ אני בן 51. עוד 19 שנה בן 70. זמר ותיק. נשוי לרות 20 שנה. חמישה ילדים גדולים כבר. אבי ואחי הבכור נפטרו, אימי חולה באלצהיימר כבר שנים, חי בחברה ישראלית קרועה. אין דיבור. מקום. גוונים. שלום. מלחמה קשה מנשוא בידיים של פוליטיקאים פופוליסטיים גזורים, סכנה קיומית, אבל וכאב בלי סוף. גם אני, כמו פרודו ההוביט, כמו כולנו בעצם, עומד ליד הסירה וצריך לבחור, אני יכול להסתובב ולברוח, ואני יכול לבחור לעלות לסירה ולנסות לחיות ולפעול, רק להיום לפחות, את מה שאני מאמין בו. סביבי יש מלא אנשים טובים,ילדים,הורים ואנשי מעשה, מלאי אומץ ותקווה חותרים בסירות קטנות ומקווים את דרכם אל הטוב. ואני, מה אני בוחר לעשות עם הזמן שנותר? אני חוגג אלבום חדש בעיצומה של מלחמה. זה אבסורד וזה חובה. בשעה טובה.
צד א':
מעונה לעונה
חלל
שיחות שלום (דמו
שיחות שלום
הכל טוב אחי
אהבת אמת
צד ב':
הרב אורי
יהונתן
אמא שמחה
מבול
להיות שניים להיות אחד
אבל את *בונוס (עם מאיר בנאי)
