אלבומה השלישי של הוולווט אנדרגראונד, הנושא את שם הלהקה, נראה כמו אלבום הבכורה של להקה חדשה. ג'ון קייל עזב (והוחלף בדאג יול), והקבוצה הפכה, לכל דבר ועניין, ללהקת הליווי של לו ריד. השירים נשמעו בפועל כמו מוזיקת רוק, והמוזיקליות המייללת של קייל עובדה מחדש לשירים שהציגו את ליווי הגיטרה המלוטש ביותר של סטרלינג מוריסון. כתיבתו של ריד התקדמה מעבר לגישה התוקפנית־כדי־לפרק של שני האלבומים הקודמים, לעבר רמה רוחנית של אמפתיה כלפי המין האנושי — שינוי שלא נעלם מעיני איש. האיש שבעבר התחנן שמישהו "יאיין את חייו" ("Heroin") ביקש כעת מ"ישו" "לעזור לי למצוא את מקומי הראוי", וזעק בשמחה לאורך "Beginning To See The Light" המעורר לא פחות. עד היום, כל שיר ב־VELVET UNDERGROUND נשמע כמו פריצת דרך. בקיצור, VELVET UNDERGROUND הציג את הצד האנושי בכתיבתו של לו ריד. בלי קירות של רעש סוני שחוסמים את הדרך, התובנה והגאונות של ריד סוף סוף יכלו לזהור.
הוצאה משנת 2015
